ניכויים משכר העובד

חוק הגנת השכר המונהג בישראל מאז שנת 1958, נועד להסדיר את כל ההיבטים החוקתיים הנוגעים לענייני השכר של העובד/ת, לרבות, סעיפי  חוק שעניינם ניכויים משכר העובד. במאמר זה נעסוק בהרחבה בנושא הניכויים משכר העובד.

על פי החוק, מעסיק יהא רשאי לנכות משכר העבודה של העובד ואך ורק את הניכויים המותרים בחוק, לרבות, ניכויי חובה על פי חוק כגון: דמי ביטוח לאומי, מס בריאות ומס הכנסה, ניכויים בגין תשלומים לארגון העובדים, תשלומים לקופות גמל, קרנות פנסיה וכדומה, ניכויים בגין מקדמות אשר ניתנו לעובד/ת על חשבון השכר, ניכויים בגין חוב אותו חב העובד/ת למעסיק (בתנאי שגובה הניכוי אינו עולה על רבע משכר העבודה) וניכויים בגין קנסות אשר הוטלו על העובד/ת על פי חוק. ניכויים אלו משוקללים בשכר העבודה של העובד/ת במסגרת הליכי חשבות שכר המיושמים בין היתר באמצעות בתי תוכנה דוגמת מלם שכר ותוכנות שכר נוספות.  על פי החוק, כל הניכויים אשר נוכו על ידי המעסיק משכר העבודה, חייבים להופיע בתלוש השכר של העובד/ת, ומלבד הניכויים הנ”ל, חל איסור מוחלט על ניכויים נוספים משכר העבודה.

ניכויים משכר העבודה – מה חשוב לדעת?

חוק הגנת השכר נועד להגן על זכויותיהם של כלל העובדים במשק הישראלי וכפועל יוצא מכך, סעיפי החוק בנוגע לניכוי השכר תקפים לכל ציבור העובדים. על פי החוק, חל איסור מוחלט על המעסיק להטיל קנסות על דעת עצמו, לרבות קנסות בגין נזק שנגרם על ידי העובד/ת במקום העבודה. יחד עם זאת, החוק מתיר ניכוי חוב שאינו שנוי במחלוקת אותו חב העובד/ת למעסיק וזאת בהתאם לתנאים המופיעים בחוק המתירים למעסיק לעשות כן בסכומים שאינם עולים על רבע מגובה שכר העבודה בברוטו. במידה והעובד/ת מסיים את עבודתו במקום, המעסיק יהא רשאי לנכות את כל יתרת החוב בתלוש השכר האחרון המונפק לאותו עובד/ת.

המעסיק מחויב בהעברת תשלומי הכספים המנוכים משכר העבודה לגופים כגון: מס הכנסה, ביטוח לאומי, קרנות פנסיה, קופות גמל וכדומה, תוך 21 עד 40 יום, וזאת בהתאם לפרק הזמן העומד לרשותו לצורך כך בכל אחד מהגופים המחייבים ניכויי חובה על פי חוק. במידה והמעסיק איננו עושה כן, הוא עלול לשאת בקנסות ובמקרים מסוימים להיות מואשם בביצוע עבירה פלילית. שירותי חשבות שכר עוסקים בין היתר בחישוב הניכויים המותרים על פי חוק באמצעות תוכנות לחישוב שכר דוגמת מלם שכר, לרבות, ניכויי חובה לכל אותם גופים.